החובה המוסרית של הנגשת אתרים

הצורך בהנגשה עבור קהל היעד

החובה המוסרית נשענת על נימוק שלפיו יש קהל יעד מגוון שזקוק לאתרים נגישים. בקהל היעד ניתן למצוא גברים, נשים וטף וביניהם כמובן בני נוער וילדים. למעשה, כל מי שסובל ממוגבלות שיכולה להיפתר באמצעות אתר נגיש זקוק לשירות הזה. מן העבר השני, בעלי האתרים צריכים לעשות כל שביכולתם על מנת להנגיש את האתר. כמו כן, אי אפשר להתעלם מהנוחות הטכנולוגית שמאפשרת כיום הנגשה מהירה ויעילה.

מה הקשר בין טכנולוגיה ומוסר?

נימוק לא פחות חשוב שמבסס את החובה המוסרית של הנגשת אתרים קשור להיבט הטכנולוגי. אם בעבר נאלצו בעלי אתרי אינטרנט לשלם סכומי כסף גבוהים בעבור ההנגשה כי התהליך עצמו היה מסורבל ומורכב, הרי שכיום הם יכולים להשיג את אותה תוצאה עם תוסף ייעודי. התוסף מאפשר הנגשה של כל סוגי האתרים והוא מחדד עוד יותר את החובה המוסרית.

החלטה אחת בדרך לאתרים נגישים

במילים אחרות, יש צורך בהחלטה עקרונית בלבד על מנת להנגיש אתר אינטרנט מסוים. ההנגשה אין מעכבת את בעלי האתר או העסק, היא משדרגת את מערכת היחסים מול הלקוחות והיא עונה על הדרישות הרגולטוריות והחובות. מהבחינה הזו, אין שום סיבה שבגינה צריך לוותר על הנגשה. זו עובדה פשוטה שהופכת את החובה המוסרית לחזקה ומבוססת יותר.

התוצאות של הנגשה

הגנשת אתר לפי תקן נגישות מאפשרת לבעלי מוגבלויות ליהנות מהיתרונות של אתרי אינטרנט, תוכנות ואפליקציות. התוצאות של הנגשה הן מיידיות ובעזרתן יותר ויותר אנשים נחשפים לעולם הרחב של דפדפנים ואתרי תוכן. במקביל, ההנגשה רלוונטית לבעלי מוגבלויות שגולשים מהנייד ולכן למאות אלפי אנשים בישראל. לכל זה יש להוסיף את מיליוני בעלי המוגבלויות בעולם שנהנים מתוצאות ההנגשה ומההרגשה של להיות חלק מהחברה.

כך נמדדת חובה מוסרית

השאלה המתבקשת היא איפה עובר הקו שבין חובה מוסרית ומקצועית בכל הנוגע להנגשת אתרי אינטרנט. על פניו, ניתן לטעון שבמקרים של אתרים נגישים לא אמורה להיות סתירה בין הדברים: הנגשה מאפשרת גם להרחיב את קהל היעד של האתר וגם למלא אחר חובה מוסרית. בפועל, הניסיון למלא חובה מוסרית הוא בעל משמעות אחרת. למשמעות הזו צריך להתייחס כאשר מתלבטים לגבי ההנגשה או תוהים כיצד לבצע אותה.

ההבדל בין מוסר אישי וחברתי

ברמה האישית, בעלי עסקים עם נוכחות במרחב המקוון יכולים להחליט שהם צריכים להנגיש את האתר בשביל לעזור לאנשים אחרים. מנגד, יש כאלה שיראו בזה חובה חברתית ודרך לקרב בין אוכלוסיות שונות. מעבר לכך, העניין של הנגשת אתרי אינטרנט מראה כיצד כללי מוסר נוצרים על ידי גורמי סמכות – כמו גם גופים משפטיים ופוליטיים.

כולם צריכים אתרים נגישים

במאה ה-21 קשה עד בלתי אפשרי להסתדר בלי אתרי אינטרנט נגישים. ייתכן ועד לפני מספר שנים עוד היה אפשר לוותר על הנגשה משיקולים פרקטיים או מסחריים, אך כיום מדובר בדרישה אלמנטרית ובסיסית. ההבנה הזו משותפת למקבלי החלטות במשרדי ממשלה ולבעלי האתרים עצמם.

ההשפעה של נגישות על כלל הגולשים

היבט אחר ולא פחות חשוב מבחינת החובה המוסרית של הנגשת אתרי אינטרנט בוחן את השפעת הנושא על כלל הגולשים. בין היתר, מתברר שגם גולשים שלא זקוקים מבחינה פיזיולוגית להנגשה נהנים מהעובדה שקיימת אפשרות כזו. אותם גולשים נכנסים לאתר נגיש, רואים שיש בו התייחסות לבעלי מוגבלויות וחוות הדעת שלהם על העסק או על בעלי האתר משתנה. בטווח הארוך, זה תורם ליחס לציבור בעלי המוגבלויות והופך את המרחב המשותף למקום שנעים יותר לחיות בו.

על חובה מוסרית לא מתפשרים

לסיכום, החובה המוסרית של הנגשת אתרים ברורה על רקע התוצאות שלה, הקלות שבה ניתן להשיג אותה והשפעתה על כלל החברה. אתרי אינטרנט צריכים להיות נגישים ובמיוחד במאה ה-21, לאחר שעברנו כברת דרך מסוימת בהבנה של הצרכים המיוחדים של אנשים בעלי מוגבלויות, הרי שאין להתפשר על כך.