תקן ישראלי שמאמץ הנחיות בין-לאומיות קובע כיום מהי נגישות באינטרנט ואיזה אתרים חייבים לעמוד בקריטריונים. אף על פי שמטרת התקנות היא לאפשר לאנשים עם מוגבלויות שונות לעשות שימוש יעיל בשירותים ובמידע שמוצעים באתרי אינטרנט שונים, חלק מבעלי ומפתחי האתרים זכאים לפטור. עם זאת, רשימת הפטורים מביצוע הנגשה לשירות ולמידע לא מוכרת לכל בעלי האתרים ולכן חלקם אינם מנצלים אותה.
מי זכאי לפטור מהנגשת אתר?

פטור על רקע נטל כלכלי

המחוקק בישראל מאפשר לנותני שירותים עם משאבים כלכליים מצומצמים לקבל פטור מהנגשת אתר. נכון להיום, הוצאת הפטור קבילה תוך הבחנה בין עסקים עם מחזור של מעל או מתחת למיליון שקל. עם זאת, חשוב לציין שהפטורים לעיל אינם קיימים עבור נותני שירותים מסוג רשויות ציבוריות – והן כולן חייבות בתפעול אתרים נגישים.

מה המחזור הכספי שלך?

באופן עקרוני, בעלי מחזור נמוך כפי שיפורט בהמשך לא אמורים לפנות לנציבות משרד המשפטים כדי להוציא את הפטור. מנגד, מי שהמחזור שלו גבוה ממיליון ש"ח רשאי לפנות לנציבות ולבקש פטור מביצוע התאמות נגישות בשל נטל כלכלי כבד ואז ייבחן כל מקרה לגופו. כמו כן, בעלי מחזור כספי של מעל מיליון ש"ח שרוצים לקבל את הפטור יכולים לפנות למחלקת שאילתות נגישות באמצעות מענה טלפוני, פקס או דואר אלקטרוני.

פטור לבעלי מחזור של עד 300,000 ש"ח

פטור אוטומטי מביצוע פעולות של הנגשת אתרים ניתן עבור כל עוסק פטור או עוסק אחר עם מחזור של מתחת ל-100,000 ש"ח. לשם השוואה, בעלי מחזור של מעל 100,000 ש"ח אך מתחת ל-300,000 ש"ח נהנים מפטור זמני בלבד עד לתאריך 26 באוקטובר 2020. זה פטור שמתחדש כל שלוש שנים בתנאי שבוצעה בדיקה מחדש של גובה המחזור, וכל עוד הוא עדיין בטווח האמור. את חישוב היקף מחזור ההכנסות מבצעים בשלוש השנים שקדמו להוצאת הפטור ותוך התייחסות להכנסות מכל מקור שהוא ולא רק מהאתר הנידון.

פטור לבעלי מחזור של 300,000-1,000,000 ש"ח

עסקים עם מחזור שנע בין 300,000 ל-1,000,000 ש"ח מקבלים פטור זמני ל-3 שנים עבור אתרים קיימים בלבד, אך אם הם בונים אתר חדש חלים עליהם כל כללי הנגישות. אתר קיים מוגדר בהקשר הזה על ידי משרד המשפטים כאתר שהפעלתו החלה לפני 26 באוקטובר 2017. בתוך כך, הפטור מותנה בהנגשה של דרכי ההתקשרות שמפורטות באתר עבור ציבור בעלי המוגבלויות.

מהי אי היתכנות טכנולוגית?

סוג נוסף של פטור מהנגשת אתר אפשר לקבל אם לא ניתן לבצע התאמה מסוימת או חלק ממנה. מבחינת משרד המשפטים, הדרך לפטור עוברת באישור של מורשה נגישות ותפקידו לבדוק את שירותי האינטרנט, את הפלטפורמה או את הממשק הטכנולוגי ולנמק מדוע מבחינה טכנולוגית לא ניתן להנגיש אותם. המורשה אף נדרש לאשר את הפטור על סמך חוות דעת של איש מקצוע והפטור שהוא נותן תקף ל-3 שנים, אך ניתן לחדש אותו ל-3 שנים נוספות. פטור מעבר לכך ניתן רק באישור מיוחד של נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

מיעוט נרשמים כאמצעי לקבלת פטור

יש בעלי אתרי אינטרנט שאינם מודעים לכך שהם יכולים לקבל פטור מהנגשת תכנים של אתר על רקע מיעוט נרשמים. את הפטור אפשר לקבל רק אם התכנים של שירות האינטרנט הרלוונטי זמינים למשתמשים רשומים בלבד ורק אם רשומים מקסימום 500 משתתפים, אך הוא אינו תקף עבור התשתית. במילים אחרות, החוק מאפשר לקבל פטור בשל מיעוט נרשמים לתכנים עצמם אבל לא לפלטפורמה.

החשיבות של מעקב אחר עדכוני חקיקה

כפי שאפשר להבין בין השורות, החקיקה בנושא אתרים נגישים עוד בחיתוליה ולכן אין פלא שיש עדכונים שמפורסמים על ידי משרד המשפטים לעיתים קרובות. רק לאחרונה נכנס לתוקף עדכון שקובע שניתן לקבל פטור אם תשתית הרשת החברתית שבה משתמשים אינה מאפשרת נגישות, ושאין צורך להנגיש פרסומות כל עוד קיימת אלטרנטיבה נגישה למידע על השירות שמופיע בפרסומת. מבחינת בעלי אתרים, מעקב אחר עדכוני חקיקה צריך להיות חלק בלתי נפרד מהשאלה מי זכאי לפטור וכיצד ניתן לנצל אותו.