הנגשת אתרים היא משימה לאומית בעלת משמעות חברתית ומוסרית. כתוצאה מכך, אתרים נגישים נמצאים תחת פיקוח של גופים שונים ועלולים לספוג סנקציות אכיפה מטעם מחלקות מיוחדות של משרד המשפטים. הגוף הרלוונטי לנושא נקרא נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והוא גם מפעיל מרכז מידע לנגישות. מתוך אותו מרכז מידע ניתן ללמוד מהם המנגנונים העיקריים שמבטיחים שחקיקת הנגישות תמומש, או לחילופין מה מאפיין את מנגנוני הפיקוח והאכיפה.
מה הן הסנקציות כלפי אתר אינטרנט שאינו מונגש?

כלים וזרועות להבטחת מימוש של חקיקת הנגישות

חקיקת הנגישות נחשבת חדשה יחסית והמון בעלי עסקים, מפתחים של אתרי אינטרנט ואפילו מתכנתים מקצועיים לא בקיאים בה. עם זאת, בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כבר הצהירו שלא יינתנו הנחות ושכל מי שעומד בקריטריונים יצטרך לבצע הנגשת אתרים כנאמר בחוק. זו גם הסיבה בגללה ישנו מנגנון הבטחת חקיקה שכולל פיקוח על בנייה חדשה ועסקים חדשים, לצד מנגנון שעוסק באכיפה בלבד.

הכל מתחיל בהטמעה

הסנקציות כלפי אתר אינטרנט שאינו מונגש מתחילות בהטמעה נכונה. המטרה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בהקשר הזה היא לפעול להעברת המידע לציבור בעלי המוגבלויות והצרכנים, והיא עושה זאת באמצעות קיום ימי עיון והפעלת קורסי רכזי נגישות ברשויות המקומיות. במקביל, בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מנסים להטמיע את הוראות החוק באמצעות שיתוף פעולה עם משרד התמ"ת והעלאת המודעות הציבורית. את המודעות הציבורית להטמעה נכונה של כללי הנגישות מעלים בעזרת קמפיינים בתקשורת ושלל פעילויות שטח.

מי מפקח על הנגשת אתרים?

מנגנוני הפיקוח שפועלים טרם הטלת סנקציות כלפי אתר שאינו מונגש כוללים כאמור את מנגנון הפיקוח על בנייה חדשה ואת מנגנון הפיקוח על בתי עסק. אף על פי שמדובר בפיקוח פיזי על בניינים ציבוריים ובנייני מגורים חדשים, הוראות החוק תקפות גם בנוגע לאתרים נגישים באינטרנט. במילים אחרות, מנגנוני הפיקוח פועלים מתוקף אותו חוק ולכן הסנקציות על אתרים שאמורים להיות מונגשים אך לא עומדים בדרישות החוק זהים לאלו שמוטלים על בניינים ציבוריים ובנייני מגורים שאינם נגישים לבעלי מוגבלויות.

המסלול המנהלי והמסלול האזרחי

בעלי אתרי אינטרנט שלא מנגישים אותו כקבוע בחוק חשופים לתביעה במסלול מנהלי ובמסלול אזרחי. במסלול המנהלי חשופים בעלי אתרים שמפרים את ההנחיות לצו נגישות שמחייב אותם בהנגשה מיידית. בין היתר, המפר את הצו גם לאחר שניתן עלול להיקנס בגובה של עד 75 אלף ש"ח ובעוד 3,700 ש"ח נוספים לכל יום של הפרה מעבר לתקופה שנקבעה בצו הנגישות. במידה ומדובר באתר אינטרנט של תאגיד, ישנה סנקציה של כפל קנס, בהטלת אחריות ובקנס של 75 אלף ש"ח על כל נושא משרה או עובד אחראי.

מה ההבדל בין תביעה פרטנית וייצוגית?

במסלול האזרחי ישנם שני תתי-מסלולים שבהם ניתן להטיל סנקציות כלפי אתר שאינו מונגש. תת-המסלול הראשון הוא של תביעה פרטנית, ובו כל אדם עם מוגבלות או ארגון שמייצג אותו יכולים לתבוע את בעלי האתר בדרישה לבצע התאמת נגישות – או לחילופין לתבוע לצורך קבלת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד סכום של 62 אלף ש"ח. במידה והתובע מוכיח שנגרם לו נזק כספי בסכום גבוה, הוא רשאי לתבוע בגינו.

הרשאה להגיש תביעה ייצוגית

לשם השוואה, תת המסלול השני של המסלול האזרחי מאפשר לכל אדם עם מוגבלות או לארגון שמייצג אותו להגיש תביעה ייצוגית בשמם של אנשים אחרים עם מוגבלות. בתביעה ייצוגית מן הסוג הזה אמור בית המשפט לאשר את המקרה רק לאחר שהשתכנע שהתקיימו התנאים המוקדמים לכך בחוק. עם זאת, בתביעות ייצוגיות שנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות אפשר לתבוע פיצויים גם ללא הוכחת נזק וזאת בהינתן והתקבל אישור מבית משפט.

דרכים להימנע מהסנקציות

בעלי אתרי אינטרנט לא צריכים להגיע למצב שבו הם עומדים מול סנקציות חמורות בשל אי-נגישות. ישנם כלים רבים להנגשה נוחה, מהירה ויעילה של כל סוגי אתרי האינטרנט והאפליקציות וכדאי לנצל אותם. כמו כן במקרה של צורך בהנגשה מלאה לאתר לטפל בו לא רק ברמה הבסיסית אלא המקיפה, מומלץ לשכור שירותי ספק המתמחה בכך.

אנו ב iAccessibility רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתרים וזמינים לשירותכם לביצוע הנגשת אתרכם . פנו אלינו עוד היום במייל: support@iaccessibility.co.il או התחילו את ההנגשה על ידי התקנת תוסף נגישות מתקדם באתרכם.